מחלות לב איסכמיות

סוגים שונים של מחלת לב איסכמית

לא כל מחלת לב איסכמית מתבטאת באירוע לבבי חריף.

נהוג להבדיל בין שני מצבים עיקריים:

תעוקת חזה יציבה

זהו מצב שבו התסמינים מופיעים בעיקר בזמן מאמץ – למשל בזמן הליכה מהירה, עלייה במדרגות או פעילות גופנית.

כאשר המטופל מפסיק את המאמץ ונח – הכאב בדרך כלל חולף.

אירוע לבבי חריף

אירוע לבבי חריף כולל מספר מצבים שונים:

תעוקת חזה לא יציבה – מצב שבו הכאב מופיע גם במנוחה או בתדירות הולכת וגוברת.

אוטם שריר הלב ללא שינויי אק״ג – מצב שבו מתרחש נזק לשריר הלב, אך באק״ג אין את השינויים האופייניים. במקרים אלו בדיקות דם מגלות עלייה בחלבון בשם טרופונין, שנמצא בתוך תאי שריר הלב ומשתחרר לדם כאשר יש פגיעה בתאים. 

אוטם שריר הלב עם שינויי אק״ג – מצב שבו יש גם עלייה בטרופונין וגם שינויים אופייניים בבדיקת האק״ג.

ההגדרה המדויקת של האירוע נקבעת לפי שילוב של שלושה דברים:

• אופי התסמינים.
• ממצאי האק״ג.
• תוצאות בדיקות הדם.

לפי האבחנה נקבעת גם מידת הדחיפות של הטיפול וסוג הטיפול שיינתן.

גורמי סיכון למחלת לב איסכמית

למחלת לב איסכמית יש מספר גורמי סיכון מוכרים.

איזון של גורמי הסיכון הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בטיפול במחלה.

לעיתים ניתן להשיג זאת בעזרת שינוי אורח חיים בלבד, ולעיתים יש צורך גם בטיפול תרופתי (ראה הרחבה לעיל) או בטיפול פולשני (ראה הרחבה לעיל). 

שינויים באורח החיים כוללים בין היתר:

• תזונה מאוזנת ובריאה.
• פעילות גופנית סדירה.
• ירידה במשקל במידת הצורך.
• הפסקת עישון.
• צמצום צריכת אלכוהול.

בנוסף חשוב לאזן מצבים רפואיים אחרים כגון לחץ דם גבוה, סוכרת ורמות גבוהות של כולסטרול.

אבחון 

צריך להדגיש כי יש הבדל מהותי בין אוטם שריר הלב לבין תעוקת חזה. הטיפול באוטם הוא דחוף ולכן התהליך האבחנתי הוא מהיר ורק תומך החלטה לגבי צנתור אבחנתי. במקרים שלא מדובר באוטם חד של שריר הלב ניתן לשקול (שיקול דעת רפואי בלבד) בירור לא פולשני שכולל מספר בדיקות:

ארגומטריה – בדיקת אק״ג במאמץ. הנבדק מחובר למכשיר אק״ג ומד לחץ דם ומבצע מאמץ על מכשיר ריצה או אופניים. התגובה של הגוף ע״י השינויי בלחץ הדם והשינויי האק״ג בזמן המאמץ יכולים לכוון האם יש מחלת לב אסכמית או לא. לבדיקה יש מגבלות ואינה מתאימה לכל אחד. שיקול הדעת הינו רפואי.

בדיקת אקו-לב במאמץ – מתחילה בבדיקת ארגומטריה, כאשר מגיעים לסף מאמץ מסויים שנקבע בהתאם למטופל. הנבדק עובר מהמסילה או האופניים לשכיבה ואז מבוצעת בדיקת אקו-לב. בבדיקה זו משתמשים במכשיר אולטרא סאונד מיוחד בעזרתו ניתן לראות את הלב ולבצע מספר רב של מדידות שונות. 

את הבדיקה ניתן לבצע גם בעזרת תרופה אשר מגבירה את פעילות הלב.

מיפוי לב – יש מספר סוגים שונים של מיפוי-לב. בדיקות מסוג זה משתמשות בחומרים רדיו-אקטיבים (איזוטופים) אשר נקלטים בשריר הלב ומספקים מידע על תפקוד הלב. הבדיקה נפוצה בה משתמשים היא: מיפוי לב במאמץ – מתחיל עם ארגומטריה וכאשר מגיעים לסף מאמץ מסויים אשר נקבע לפי המטופל. בהגעה לסף המאמץ הנבדק עובר למכשיר המיפוי ונבדקת הקליטה של החומר הרדיואקטיבי בשריר הלב. אזורים בהם יש הפרעה בקליטה יכולים להיות חשודים באוטם שריר הלב או אסכמיה. חשב להדגיש שלא כל ממצא לא תקין במיפוי מסוג זה מצריך המשך בירור ע״י צנתור.

צנתור וירטואלי/CT  קורונארי – בדיקת CT עם חומר ניגוד מבוסס יוד אשר מדגימה את עורקי הלב והאם יש בהם הצרויות ומה מידת ההצרות של העורקים. הבדיקה לא מבוצעת במאמץ, ויש לה מגבלות רבות.

חשוב להדגיש שהבחירה בבדיקה הנכונה הינה שיקול דעת רפואי בלבד.